פסוקים על Tradition

¶ בעת ההיא עבר ישוע בין הקמה ביום השבת ותלמידיו רעבו ויחלו לקטף מלילת ויאכלו׃

ויראו הפרושים ויאמרו לו הנה תלמידיך עשים את אשר אסור לעשות בשבת׃

ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דוד בהיתו רעב הוא והאנשים אשר אתו׃

כי בא אל בית האלהים ויאכל את לחם הפנים אשר איננו מתר לו ולאנשיו לאכלה רק לכהנים לבדם׃

או הלא קראתם בתורה כי בשבתות יחללו הכהנים את השבת במקדש ואין להם עון׃

אבל אני אמר לכם כי יש פה גדול מן המקדש׃

ולו ידעתם מה הוא חסד חפצתי ולא זבח לא הרשעתם את הנקים׃

כי בן האדם הוא גם אדון השבת׃

ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם׃

ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם׃

כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃

ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו׃

ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם׃

חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר׃

העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃

ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃

ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו׃

לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם׃

ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו׃

ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר׃

הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור׃

ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה׃

ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה׃

העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות׃

אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם׃