פסוקים על Afflictions

אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך׃

ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך׃

וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה׃

בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב׃

ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה׃

וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול׃

ואתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לטבה למען עשה כיום הזה להחית עם רב׃

וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס׃

וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל׃

ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם עד תם פגריכם במדבר׃

וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו יהוה אלהיך מיסרך׃

המוליכך במדבר הגדל והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים המוציא לך מים מצור החלמיש׃

המאכלך מן במדבר אשר לא ידעון אבתיך למען ענתך ולמען נסתך להיטבך באחריתך׃

אפס כי נאץ נאצת את איבי יהוה בדבר הזה גם הבן הילוד לך מות ימות׃

עודנו מדבר עמם והנה המלאך ירד אליו ויאמר הנה זאת הרעה מאת יהוה מה אוחיל ליהוה עוד׃

ואחרי כל הבא עלינו במעשינו הרעים ובאשמתנו הגדלה כי אתה אלהינו חשכת למטה מעוננו ונתתה לנו פליטה כזאת׃

כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו׃

כי לא יצא מעפר און ומאדמה לא יצמח עמל׃

כי אדם לעמל יולד ובני רשף יגביהו עוף׃

הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל תמאס׃

אם יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו׃

¶ אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רגז׃

אך עתה הלאני השמות כל עדתי׃

ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה׃

אפו טרף וישטמני חרק עלי בשניו צרי ילטוש עיניו לי׃