Letters to the Churches

וכבו גבורת האש ונמלטו מפי החרב והתחזקו מחלים ועשו חיל במלחמה והפילו מחנות זרים׃

נשים לקחו מתחיה את מתיהן ואחרים רטשו בענוים ולא אבו להנצל למען יזכו לתחיה טובה ממנה׃

מהם נסו בתעלולים ובמכות וגם נמסרו לכבל ומסגר׃

נסקלו באבנים נסרו במגרה נבחנו ביסורים מתו לפי חרב וינעו עטופי עורת כבשים ועזים בחסר ובעצר רעה ויגון׃

אשר העולם לא היה כדי להם הם תעו במדבר ובהרים ובמערות ובנקיקי הארץ׃

וכל אלה אף היתה להם העדות בגלל אמונתם לא קבלו את ההבטחה׃

למען אשר לא ישלמו בלעדינו כי צפה לנו אלהים מקדם טובה יתרה׃

¶ לכן גם אנחנו אשר ענן עדים רב כזה סבב אתנו נשליכה ממנו כל טרח והחטא המקיף עלינו ונרוצה בתוחלת את המרוצה הערוכה לפנינו׃

ונביטה אל ישוע ראש האמונה ומשלימה אשר בעד השמחה השמורה לו סבל את הצלב ויבז החרפה וישב לימין כסא האלהים׃

התבוננו אליו אשר נשא כלמת חטאים גדולה כזאת למען לא תיעפו ולא תיגעו בנפשותיכם׃

עדין לא עמדתם עד לדם במלחמתכם עם החטא׃

ותשכחו דבר הנחומים המדבר אליכם כמו אל בנים לאמר מוסר יהוה בני אל תמאס ואל תקץ בתוכחתו׃

כי את אשר יאהב יהוה יוכיח יכאב את בן ירצה׃

אם סבלים אתם מוסר דעו כי כאב עם בניו כן מתנהג אלהים עמכם כי איה הבן אשר אביו לא ייסרנו׃

אך אם תהיו באין מוסר אשר היה מנת כלם אז ממזרים אתם ולא בנים׃

ועוד אם אבות בשרנו היו מיסרים אתנו ונירא מהם אף כי נכנע לפני אבי הרוחות ונחיה׃

כי המה יסרונו כטוב בעיניהם לימים מעטים אבל זה להועיל למען יהיה לנו חלק בקדשתו׃

וכל מוסר בעת עברו עלינו איננו שמחה בעינינו כי אם יגון אולם באחריתו יתן פרי שלום לצדקה למלמדים בו׃

על כן חזקו ידים רפות וברכים כשלות׃

ומעגל רגליכם פלסו למען לא תטה הצלעה מן הדרך כי אם תרפא׃

רדפו את השלום עם כל אדם ואת הקדשה אשר בלעדיה לא יראה איש את האדון׃

והזהרו פן יש בכם איש מתאחר מחסד אלהים פן יוגיעכם שרש פרה לענה ויטמאו בו רבים׃

פן ימצא בכם זנה או חלל כעשו אשר בנזיד אחד מכר את בכורתו׃

הלא ידעתם כי גם נמאס אחרי כן כאשר רצה לרשת את הברכה כי לא מצא מקום לתשובה אף בקש אותה בדמעות׃

כי לא באתם אל הר נמשש ובער באש ולא אל ענן וערפל וסערה׃