God

ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח׃

אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם׃

כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם׃

ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה׃

¶ וידבר יהוה אל משה לאמר׃

דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם׃

ועשיתם אשה ליהוה עלה או זבח לפלא נדר או בנדבה או במעדיכם לעשות ריח ניחח ליהוה מן הבקר או מן הצאן׃

והקריב המקריב קרבנו ליהוה מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן׃

ויין לנסך שלשית ההין תקריב ריח ניחח ליהוה׃

וכי תעשה בן בקר עלה או זבח לפלא נדר או שלמים ליהוה׃

ויין תקריב לנסך חצי ההין אשה ריח ניחח ליהוה׃

כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אשה ריח ניחח ליהוה׃

וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח ניחח ליהוה כאשר תעשו כן יעשה׃

הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה׃

וידבר יהוה אל משה לאמר׃

דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה׃

והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליהוה׃

מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה לדרתיכם׃

וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר יהוה אל משה׃

את כל אשר צוה יהוה אליכם ביד משה מן היום אשר צוה יהוה והלאה לדרתיכם׃

והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטת׃

וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל ונסלח להם כי שגגה הוא והם הביאו את קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על שגגתם׃

וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו׃

והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה׃

כי דבר יהוה בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה׃