עָמוֹסג׳

ייחודה של ישראל והמשפט הקרב

א׳

¶ שמעו את הדבר הזה אשר דבר יהוה עליכם בני ישראל על כל המשפחה אשר העליתי מארץ מצרים לאמר׃

ב׳

רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקד עליכם את כל עונתיכם׃

ג׳

הילכו שנים יחדו בלתי אם נועדו׃

ד׳

הישאג אריה ביער וטרף אין לו היתן כפיר קולו ממענתו בלתי אם לכד׃

ה׳

התפל צפור על פח הארץ ומוקש אין לה היעלה פח מן האדמה ולכוד לא ילכוד׃

ו׳

אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו אם תהיה רעה בעיר ויהוה לא עשה׃

ז׳

כי לא יעשה אדני יהוה דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים׃

ח׳

אריה שאג מי לא יירא אדני יהוה דבר מי לא ינבא׃

ט׳

השמיעו על ארמנות באשדוד ועל ארמנות בארץ מצרים ואמרו האספו על הרי שמרון וראו מהומת רבות בתוכה ועשוקים בקרבה׃

י׳

ולא ידעו עשות נכחה נאם יהוה האוצרים חמס ושד בארמנותיהם׃

י״א

לכן כה אמר אדני יהוה צר וסביב הארץ והורד ממך עזך ונבזו ארמנותיך׃

י״ב

כה אמר יהוה כאשר יציל הרעה מפי הארי שתי כרעים או בדל אזן כן ינצלו בני ישראל הישבים בשמרון בפאת מטה ובדמשק ערש׃

י״ג

שמעו והעידו בבית יעקב נאם אדני יהוה אלהי הצבאות׃

י״ד

כי ביום פקדי פשעי ישראל עליו ופקדתי על מזבחות בית אל ונגדעו קרנות המזבח ונפלו לארץ׃

ט״ו

והכיתי בית החרף על בית הקיץ ואבדו בתי השן וספו בתים רבים נאם יהוה׃

Use ← → arrow keys to navigate