TRV
אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָרוֹמִיִּים ט׳:י״ד-כ״ט
י״ד
אם כן מה נאמר הכי יש עול באלהים חלילה׃
ט״ו
כי למשה אמר וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם׃
ט״ז
ועל כן אין הדבר לא ביד הרצה ולא ביד הרץ כי אם ביד האלהים המרחם׃
י״ז
כי כן הכתוב אמר לפרעה בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ׃
י״ח
ויוצא מזה כי את אשר יחפץ יחננו ואת אשר יחפץ יקשהו׃
י״ט
וכי תאמר אלי מדוע יוכיח עוד נגד רצונו מי יתיצב׃
כ׳
אמנם בן אדם מי אתה אשר תריב את האלהים היאמר יצר ליצרו למה ככה עשיתני׃
כ״א
אם אין רשות ליצר על החמר לעשות מגלם אחד כלי אחד לכבוד ואחד לקלון׃
כ״ב
ומה אפוא אם האלהים החפץ להראות זעמו ולהודיע גבורתו נשא בכל ארך רוחו את כלי הזעם הנכונים לאבדון׃
כ״ג
להודיע גם את עשר כבודו על כלי החנינה אשר יעדם לכבוד׃
כ״ד
והם אנחנו אשר קראם לא מן היהודים בלבד כי אף מן הגוים׃
כ״ה
כדברו בהושע אקרא ללא עמי עמי וללא רחמה רחמה׃
כ״ו
והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי׃
כ״ז
וישעיהו צוח על ישראל כי אם יהיה מספר בני ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה׃
כ״ח
כי כלה ונחרצה אדני עשה בקרב הארץ׃
כ״ט
וכאשר אמר ישעיהו לפנים לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו׃
Settings