עֹבַדְיָה א׳:א׳-ח׳

א׳

¶ חזון עבדיה כה אמר אדני יהוה לאדום שמועה שמענו מאת יהוה וציר בגוים שלח קומו ונקומה עליה למלחמה׃

ב׳

הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד׃

ג׳

זדון לבך השיאך שכני בחגוי סלע מרום שבתו אמר בלבו מי יורדני ארץ׃

ד׳

אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם יהוה׃

ה׳

אם גנבים באו לך אם שודדי לילה איך נדמיתה הלוא יגנבו דים אם בצרים באו לך הלוא ישאירו עללות׃

ו׳

איך נחפשו עשו נבעו מצפניו׃

ז׳

עד הגבול שלחוך כל אנשי בריתך השיאוך יכלו לך אנשי שלמך לחמך ישימו מזור תחתיך אין תבונה בו׃

ח׳

הלוא ביום ההוא נאם יהוה והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו׃