בְּמִדְבַּר ט״ו:כ״ז-מ״א

כ״ז

ואם נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה לחטאת׃

כ״ח

וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו׃

כ״ט

האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה׃

ל׳

והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה׃

ל״א

כי דבר יהוה בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה׃

ל״ב

ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת׃

ל״ג

ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים אל משה ואל אהרן ואל כל העדה׃

ל״ד

ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו׃

ל״ה

ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה׃

ל״ו

ויציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את משה׃

ל״ז

ויאמר יהוה אל משה לאמר׃

ל״ח

דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת׃

ל״ט

והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתרו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם׃

מ׳

למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם׃

מ״א

אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם׃

נוסח המקרא: Hebrew Bible: the Masoretic text, unpointed (Old Testament); Franz Delitzsch's Hebrew translation (New Testament) · נחלת הכלל