הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתַּי ט׳:א׳-ט״ו
א׳
¶ וירד באניה ויעבר ויבא אל עירו׃
ב׳
והנה הם מביאים אליו איש נכה אברים והוא משכב על המטה ויהי כראות ישוע את אמונתם ויאמר אל נכה האברים חזק בני נסלחו לך חטאתיך׃
ג׳
והנה אנשים מן הסופרים אמרו בלבבם מגדף הוא׃
ד׳
וירא ישוע את מחשבתם ויאמר למה תחשבו רעה בלבבכם׃
ה׳
כי מה הנקל האמר נסלחו לך חטאתיך אם אמר קום התהלך׃
ו׳
אך למען תדעון כי בן האדם יש לו השלטן בארץ לסלח חטאים ויאמר אל נכה האברים קום שא את מטתך ולך לך אל ביתך׃
ז׳
ויקם וילך לביתו׃
ח׳
והמון העם כראותם זאת השתוממו וישבחו את האלהים אשר נתן שלטן כזה לבני אדם׃
ט׳
ויהי בעבר ישוע משם וירא איש ישב בבית המכס ושמו מתי ויאמר אליו לכה אחרי ויקם וילך אחריך׃
י׳
ויהי בהסבו בביתו והנה מוכסים וחטאים רבים באו ויסבו עם ישוע ותלמידיו׃
י״א
ויראו הפרושים ויאמרו אל תלמידיו מדוע עם המוכסים והחטאים אכל רבכם׃
י״ב
וישמע זאת ישוע ויאמר אליהם החזקים אינם צריכים לרפא כי אם החולים׃
י״ג
ואתם צאו ולמדו מה הוא חסד חפצתי ולא זבח כי לא באתי לקרא את הצדיקים כי אם את החטאים לתשובה׃
י״ד
ויגשו אליו תלמידי יוחנן ויאמרו מדוע אנחנו והפרושים צמים הרבה ותלמידיך אינם צמים׃
ט״ו
ויאמר אליהם ישוע איך יוכלו בני החפה להתאבל בעוד החתן עמהם הנה ימים באים ולקח מאתם החתן ואז יצומו׃
Settings