הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתַּי ה׳:א׳-ט״ז
א׳
¶ ויהי כראותו את המון העם ויעל ההרה וישב שם ויגשו אליו תלמידיו׃
ב׳
ויפתח את פיהו וילמד אותם לאמר׃
ג׳
אשרי עניי רוח כי להם מלכות השמים׃
ד׳
אשרי האבלים כי הם ינחמו׃
ה׳
אשרי הענוים כי המה יירשו הארץ׃
ו׳
אשרי הרעבים והצמאים לצדקה כי הם ישבעו׃
ז׳
אשרי הרחמנים כי הם ירחמו׃
ח׳
אשרי ברי לבב כי הם יחזו את האלהים׃
ט׳
אשרי רדפי שלום כי בני אלהים יקראו׃
י׳
אשרי הנרדפים על דבר הצדקה כי להם מלכות השמים׃
י״א
אשריכם אם יחרפו וירדפו אתכם וידברו בשקר עליכם כל רע בעבורי׃
י״ב
שמחו וגילו כי שכרכם רב בשמים כי כן רדפו את הנביאים אשר היו לפניכם׃
י״ג
אתם מלח הארץ ואם המלח היה תפל במה ימלח הן לא יצלח עוד לכל כי אם להשליך חוצה והיה מרמס לבני אדם׃
י״ד
אתם אור העולם עיר ישבת על ההר לא תוכל להסתר׃
ט״ו
גם אין מדליקים נר ושמים אותו תחת האיפה כי אם על המנורה ויאר לכל אנשי הבית׃
ט״ז
כן יאר אורכם לפני בני האדם למען יראו מעשיכם הטובים ושבחו את אביכים שבשמים׃
Settings