הכבשים והעזים

ל״א

והיה כי יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדשים עמו וישב על כסא כבודו׃

ל״ב

ונאספו לפניו כל הגוים והפריד בינותם כאשר יפריד הרעה את הכבשים מן העתודים׃

ל״ג

והציב את הכבשים לימינו ואת העתודים לשמאלו׃

ל״ד

אז יאמר המלך אל הנצבים לימינו באו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם למן הוסד העולם׃

ל״ה

כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני גר הייתי ותאספוני׃

ל״ו

ערום ותכסוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי׃

ל״ז

וענו הצדיקים ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב ונכלכלך או צמא ונשקה אותך׃

ל״ח

ומתי ראינוך גר ונאספך או ערם ונכסך׃

ל״ט

ומתי ראינוך חולה או במשמר ונבא אליך׃

מ׳

והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם׃

מ״א

ואז יאמר גם אל הנצבים לשמאלו לכו מעלי אתם הארורים אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו׃

מ״ב

כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי׃

מ״ג

גר הייתי ולא אספתם אותי ערום ולא כסיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי׃

מ״ד

וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או גר או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך׃

מ״ה

אז יענה אתם לאמר אמן אמר אני לכם מה שלא עשיתם לאחד מן הצעירים האלה גם לי לא עשיתם׃

מ״ו

וילכו אלה למעצבת עולם והצדיקים לחיי עולם׃