הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס י״ב:א׳-כ״א
א׳
¶ ויחל לדבר אליהם במשלים לאמר איש נטע כרם ויעש גדר סביבותיו ויחצב יקב ויבן מגדל ויתנהו אל כרמים וילך למרחקים׃
ב׳
ולמועד שלח אל הכרמים עבד לקחת מאת הכרמים מפרי הכרם׃
ג׳
ויחזיקו בו ויכהו וישלחהו ריקם׃
ד׳
ויסף לשלח אליהם עבד אחר ואתו סקלו באבנים ומחקו ראשו וישלחהו נכלם׃
ה׳
ויסף וישלח אחר וגם אתו הרגו וכן עשו ברבים אחרים מהם הכו ומהם הרגו׃
ו׳
ויהי לו עוד בן יחיד אשר אהבו וישלח גם אתו אליהם באחרנה לאמר מפני בני יגורו׃
ז׳
והכרמים ההם אמרו איש אל רעהו הנה זה הוא היורש לכו ונהרגהו ולנו תהיה הירשה׃
ח׳
ויחזיקו בו ויהרגו אותו וישליכהו אל מחוץ לכרם׃
ט׳
ועתה מה יעשה בעל הכרם יבוא ויאבד את הכרמים ההם ויתן את הכרם לאחרים׃
י׳
הלא קראתם את הכתוב הזה אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃
י״א
מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃
י״ב
ויבקשו לתפשו וייראו מפני העם יען אשר הבינו כי עליהם דבר את המשל הזה ויעזבהו וילכו להם׃
י״ג
וישלחו אליו אנשים מן הפרושים ומן ההורדוסים ללכד אתו בדברו׃
י״ד
ויבאו ויאמרו אליו רבי ידענו כי איש אמת אתה ולא תגור מפני איש כי לא תכיר פנים כי אם באמת מורה אתה את דרך האלהים הנכון לתת מס אל הקיסר אם לא נתן׃
ט״ו
והוא ידע את חנפתם ויאמר אליהם מה תנסוני הביאו אלי דינר ואראה׃
ט״ז
ויביאו ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו ויאמרו אליו של הקיסר׃
י״ז
ויאמר ישוע אליהם את אשר לקיסר תנו לקיסר ואת אשר לאלהים תנו לאלהים ויתמהו עליו׃
י״ח
ויבאו אליו מן הצדוקים האמרים כי אין תחיה למתים וישאלהו לאמר׃
י״ט
רבי כתב לנו משה כי ימות אחי איש ועזב אשה ובנים אין לו ייבם אחיו את אשתו ויקם זרע לאחיו׃
כ׳
והנה שבעה אחים והראשון לקח אשה ובמותו לא השאיר אחריו זרע׃
כ״א
ויקח אתה השני וימת ולא הניח זרע וכן גם השלישי׃
Settings