הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס ז׳:כ״ה-מ״ט
כ״ה
ואם לא מה זה יצאתם לראות האיש לבוש בגדי עדנים הנה המלבשים בגדי תפארת והמענגים בחצרות המלכים המה׃
כ״ו
ועתה מה זה יצאתם לראות אם לראות איש נביא הן אני אמר לכם כי אף גדול הוא מנביא׃
כ״ז
זה הוא אשר כתוב עליו הנני שלח מלאכי לפניך ופנה דרכך לפניך׃
כ״ח
כי אמר אני לכם אין איש בילודי אשה גדול מיוחנן המטביל אך הקטן במלכות האלהים גדול הוא ממנו׃
כ״ט
וכל העם והמכסים כשמעם הצדיקו את האלהים ויטבלו בטבילת יוחנן׃
ל׳
אך הפרושים ובעלי התורה נאצו את עצת האלהים על נפשם ולא נטבלו על ידו׃
ל״א
ויאמר האדון עתה אל מי אדמה את אנשי הדור הזה ואל מי הם דמים׃
ל״ב
דמים הם לילדים הישבים בשוק וקראים זה אל זה ואמרים חללנו לכם בחלילים ולא רקדתם קוננו לכם קינה ולא בכיתם׃
ל״ג
כי בא יוחנן המטביל לחם לא אכל ויין לא שתה ואמרתם שד בו׃
ל״ד
ובא בן האדם והוא אכל ושתה ואמרתם הנה זולל וסבא ורע למוכסים ולחטאים׃
ל״ה
ותצדק החכמה על ידי כל בניה׃
ל״ו
ויבקש ממנו אחד מן הפרושים לאכל אתו לחם ויבא אל בית הפרוש ויסב׃
ל״ז
והנה אשה אחת בעיר והיא חטאת שמעה כי הוא מסב בית הפרוש ותבא פך שמן המור׃
ל״ח
ותעמד לרגליו מאחריו ותבך ותחל להרטיב את רגליו בדמעות ותנגב אתן בשערות ראשה ותשק את רגליו ותמשח אתן בשמן׃
ל״ט
וירא הפרוש הקרא אתו ויאמר בלבו אלו היה זה נביא כי עתה ידע ידע מי היא זאת ואי זו היא הנגעת בו כי אשה חטאת היא׃
מ׳
ויען ישוע ויאמר אליו שמעון דבר לי אליך ויאמר רבי דבר׃
מ״א
שני חיבים היו לנשה אחד האחד חיב לו דינרים חמש מאות והשני דינרים חמשים׃
מ״ב
ויהי באשר לא השיגה ידם לשלם וישמט את שניהם ועתה אמר נא מי משניהם ירבה לאהבה אתו׃
מ״ג
ויען שמעון ויאמר אחשב כי האיש ההוא אשר הרבה להשמיט לו ויאמר אליו כן שפטת׃
מ״ד
ויפן אל האשה ויאמר אל שמעון הראית את האשה הזאת הנה באתי אל ביתך ומים על רגלי לא נתת והיא הרטיבה את רגלי בדמעות ותנגב בשערותיה׃
מ״ה
נשיקה לא נשקתני והיא מאז באתי לא חדלה מנשק את רגלי׃
מ״ו
בשמן לא משחת את ראשי והיא בשמן המור משחה את רגלי׃
מ״ז
לכן אני אמר אליך נסלחו לה חטאתיה הרבות כי הרבה אהבה ואשר נסלח לו מעט הוא אהב מעט׃
מ״ח
ויאמר אליה נסלחו לך חטאתיך׃
מ״ט
ויחלו המסבים עמו לאמר בלבם מי הוא זה אשר גם יסלח חטאים׃
Settings