משמעת הייסורים

אֵיכָה ג׳:כ״ז-ל״ט

כ״ז

טוב לגבר כי ישא על בנעוריו׃

כ״ח

ישב בדד וידם כי נטל עליו׃

כ״ט

יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה׃

ל׳

יתן למכהו לחי ישבע בחרפה׃

ל״א

כי לא יזנח לעולם אדני׃

ל״ב

כי אם הוגה ורחם כרב חסדו׃

ל״ג

כי לא ענה מלבו ויגה בני איש׃

ל״ד

לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ׃

ל״ה

להטות משפט גבר נגד פני עליון׃

ל״ו

לעות אדם בריבו אדני לא ראה׃

ל״ז

מי זה אמר ותהי אדני לא צוה׃

ל״ח

מפי עליון לא תצא הרעות והטוב׃

ל״ט

מה יתאונן אדם חי גבר על חטאו׃