יִרְמְיָהוּ ו׳:ט״ז-ל׳
ט״ז
כה אמר יהוה עמדו על דרכים וראו ושאלו לנתבות עולם אי זה דרך הטוב ולכו בה ומצאו מרגוע לנפשכם ויאמרו לא נלך׃
י״ז
והקמתי עליכם צפים הקשיבו לקול שופר ויאמרו לא נקשיב׃
י״ח
לכן שמעו הגוים ודעי עדה את אשר בם׃
י״ט
שמעי הארץ הנה אנכי מביא רעה אל העם הזה פרי מחשבותם כי על דברי לא הקשיבו ותורתי וימאסו בה׃
כ׳
למה זה לי לבונה משבא תבוא וקנה הטוב מארץ מרחק עלותיכם לא לרצון וזבחיכם לא ערבו לי׃
כ״א
לכן כה אמר יהוה הנני נתן אל העם הזה מכשלים וכשלו בם אבות ובנים יחדו שכן ורעו יאבדו׃
כ״ב
כה אמר יהוה הנה עם בא מארץ צפון וגוי גדול יעור מירכתי ארץ׃
כ״ג
קשת וכידון יחזיקו אכזרי הוא ולא ירחמו קולם כים יהמה ועל סוסים ירכבו ערוך כאיש למלחמה עליך בת ציון׃
כ״ד
שמענו את שמעו רפו ידינו צרה החזיקתנו חיל כיולדה׃
כ״ה
אל תצאי השדה ובדרך אל תלכי כי חרב לאיב מגור מסביב׃
כ״ו
בת עמי חגרי שק והתפלשי באפר אבל יחיד עשי לך מספד תמרורים כי פתאם יבא השדד עלינו׃
כ״ז
בחון נתתיך בעמי מבצר ותדע ובחנת את דרכם׃
כ״ח
כלם סרי סוררים הלכי רכיל נחשת וברזל כלם משחיתים המה׃
כ״ט
נחר מפח מאשתם עפרת לשוא צרף צרוף ורעים לא נתקו׃
ל׳
כסף נמאס קראו להם כי מאס יהוה בהם׃
נוסח המקרא: Hebrew Bible: the Masoretic text, unpointed (Old Testament); Franz Delitzsch's Hebrew translation (New Testament) · נחלת הכלל
Settings