יִרְמְיָהוּ ב׳:א׳-י״ד
א׳
¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
ב׳
הלך וקראת באזני ירושלם לאמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה׃
ג׳
קדש ישראל ליהוה ראשית תבואתה כל אכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאם יהוה׃
ד׳
שמעו דבר יהוה בית יעקב וכל משפחות בית ישראל׃
ה׳
כה אמר יהוה מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי וילכו אחרי ההבל ויהבלו׃
ו׳
ולא אמרו איה יהוה המעלה אתנו מארץ מצרים המוליך אתנו במדבר בארץ ערבה ושוחה בארץ ציה וצלמות בארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם׃
ז׳
ואביא אתכם אל ארץ הכרמל לאכל פריה וטובה ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה׃
ח׳
הכהנים לא אמרו איה יהוה ותפשי התורה לא ידעוני והרעים פשעו בי והנביאים נבאו בבעל ואחרי לא יועלו הלכו׃
ט׳
לכן עד אריב אתכם נאם יהוה ואת בני בניכם אריב׃
י׳
כי עברו איי כתיים וראו וקדר שלחו והתבוננו מאד וראו הן היתה כזאת׃
י״א
ההימיר גוי אלהים והמה לא אלהים ועמי המיר כבודו בלוא יועיל׃
י״ב
שמו שמים על זאת ושערו חרבו מאד נאם יהוה׃
י״ג
כי שתים רעות עשה עמי אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות בארת נשברים אשר לא יכלו המים׃
י״ד
העבד ישראל אם יליד בית הוא מדוע היה לבז׃
נוסח המקרא: Hebrew Bible: the Masoretic text, unpointed (Old Testament); Franz Delitzsch's Hebrew translation (New Testament) · נחלת הכלל
Settings