יְשַׁעְיָהוּ כ״ט:י״ב-כ״ד

י״ב

ונתן הספר על אשר לא ידע ספר לאמר קרא נא זה ואמר לא ידעתי ספר׃

י״ג

ויאמר אדני יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני ותהי יראתם אתי מצות אנשים מלמדה׃

י״ד

לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר׃

ט״ו

הוי המעמיקים מיהוה לסתר עצה והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי ראנו ומי יודענו׃

ט״ז

הפככם אם כחמר היצר יחשב כי יאמר מעשה לעשהו לא עשני ויצר אמר ליוצרו לא הבין׃

י״ז

הלוא עוד מעט מזער ושב לבנון לכרמל והכרמל ליער יחשב׃

י״ח

ושמעו ביום ההוא החרשים דברי ספר ומאפל ומחשך עיני עורים תראינה׃

י״ט

ויספו ענוים ביהוה שמחה ואביוני אדם בקדוש ישראל יגילו׃

כ׳

כי אפס עריץ וכלה לץ ונכרתו כל שקדי און׃

כ״א

מחטיאי אדם בדבר ולמוכיח בשער יקשון ויטו בתהו צדיק׃

כ״ב

לכן כה אמר יהוה אל בית יעקב אשר פדה את אברהם לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו׃

כ״ג

כי בראתו ילדיו מעשה ידי בקרבו יקדישו שמי והקדישו את קדוש יעקב ואת אלהי ישראל יעריצו׃

כ״ד

וידעו תעי רוח בינה ורוגנים ילמדו לקח׃

נוסח המקרא: Hebrew Bible: the Masoretic text, unpointed (Old Testament); Franz Delitzsch's Hebrew translation (New Testament) · נחלת הכלל