יִרְמְיָהוּל׳

הציווי לכתוב את ספר הנחמה

א׳
הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר׃
ב׳
כה אמר יהוה אלהי ישראל לאמר כתב לך את כל הדברים אשר דברתי אליך אל ספר׃
ג׳
כי הנה ימים באים נאם יהוה ושבתי את שבות עמי ישראל ויהודה אמר יהוה והשבתים אל הארץ אשר נתתי לאבותם וירשוה׃
ד׳
ואלה הדברים אשר דבר יהוה אל ישראל ואל יהודה׃

עת צרת יעקב

ה׳
כי כה אמר יהוה קול חרדה שמענו פחד ואין שלום׃
ו׳
שאלו נא וראו אם ילד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה ונהפכו כל פנים לירקון׃
ז׳
הוי כי גדול היום ההוא מאין כמהו ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע׃

הבטחת ההצלה והמלך מבית דוד

ח׳
והיה ביום ההוא נאם יהוה צבאות אשבר עלו מעל צוארך ומוסרותיך אנתק ולא יעבדו בו עוד זרים׃
ט׳
ועבדו את יהוה אלהיהם ואת דוד מלכם אשר אקים להם׃
י׳
ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם יהוה ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד׃
י״א
כי אתך אני נאם יהוה להושיעך כי אעשה כלה בכל הגוים אשר הפצותיך שם אך אתך לא אעשה כלה ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך׃

הפצע האנוש והרפואה האלוהית

י״ב
כי כה אמר יהוה אנוש לשברך נחלה מכתך׃
י״ג
אין דן דינך למזור רפאות תעלה אין לך׃
י״ד
כל מאהביך שכחוך אותך לא ידרשו כי מכת אויב הכיתיך מוסר אכזרי על רב עונך עצמו חטאתיך׃
ט״ו
מה תזעק על שברך אנוש מכאבך על רב עונך עצמו חטאתיך עשיתי אלה לך׃
ט״ז
לכן כל אכליך יאכלו וכל צריך כלם בשבי ילכו והיו שאסיך למשסה וכל בזזיך אתן לבז׃
י״ז
כי אעלה ארכה לך וממכותיך ארפאך נאם יהוה כי נדחה קראו לך ציון היא דרש אין לה׃

שיקום הארץ והעם

י״ח
כה אמר יהוה הנני שב שבות אהלי יעקוב ומשכנתיו ארחם ונבנתה עיר על תלה וארמון על משפטו ישב׃
י״ט
ויצא מהם תודה וקול משחקים והרבתים ולא ימעטו והכבדתים ולא יצערו׃
כ׳
והיו בניו כקדם ועדתו לפני תכון ופקדתי על כל לחציו׃
כ״א
והיה אדירו ממנו ומשלו מקרבו יצא והקרבתיו ונגש אלי כי מי הוא זה ערב את לבו לגשת אלי נאם יהוה׃
כ״ב
והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים׃

המשפט האחרון על הרשעים

כ״ג
הנה סערת יהוה חמה יצאה סער מתגורר על ראש רשעים יחול׃
כ״ד
לא ישוב חרון אף יהוה עד עשתו ועד הקימו מזמות לבו באחרית הימים תתבוננו בה׃
Use ← → arrow keys to navigate
Settings

Reading Style

Typeface

Font Size 19px

Reading Width 45 chars

Options