תחילת שפיכת שבע קערות החרון

א׳

¶ ואשמע קול גדול מן ההיכל האמר אל שבעת המלאכים לכו ושפכו את קערת חמת האלהים ארצה׃

ב׳

וילך הראשון וישפך את קערתו על הארץ ויהי שהין רע ומכאיב באנשים אשר עליהם תו החיה ובמשתחוים לצלמה׃

ג׳

וישפך השני את קערתו על הים ויהי לדם כדם חלל ותמת כל נפש חיה אשר בים׃

ד׳

וישפך השלישי את קערתו בנהרות ובמעינות המים ויהיו לדם׃

ה׳

ואשמע את מלאך המים אמר צדיק אתה ההוה והיה והקדוש כי כן שפטת׃

ו׳

כי דם קדשים ונביאים שפכו ודם השקיתם כי גמול ידם הוא׃

ז׳

ואשמע את המזבח אמר אמנם כן יהוה אלהים צבאות אמת וצדק משפטיך׃

ח׳

וישפך המלאך הרביעי את קערתו על השמש וינתן לו לצרב את בני אדם באש׃

ט׳

ויצרבו בני אדם בחם גדול ויגדפו את שם אלהים אשר לו הממשלה על המכות האלה ולא שבו לתת לו הכבוד׃

י׳

וישפך החמישי את קערתו על כסא החיה ותחשך מלכותה וינשכו מכאב לב את לשונם׃

י״א

ויגדפו את אלהי השמים ממכאבם ושחינם ולא שבו ממעשיהם׃