אִיּוֹב ל״ז:ט׳-כ״ד
ט׳
מן החדר תבוא סופה וממזרים קרה׃
י׳
מנשמת אל יתן קרח ורחב מים במוצק׃
י״א
אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו׃
י״ב
והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על פני תבל ארצה׃
י״ג
אם לשבט אם לארצו אם לחסד ימצאהו׃
י״ד
האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל׃
ט״ו
התדע בשום אלוה עליהם והופיע אור עננו׃
ט״ז
התדע על מפלשי עב מפלאות תמים דעים׃
י״ז
אשר בגדיך חמים בהשקט ארץ מדרום׃
י״ח
תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק׃
י״ט
הודיענו מה נאמר לו לא נערך מפני חשך׃
כ׳
היספר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבלע׃
כ״א
ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם׃
כ״ב
מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד׃
כ״ג
שדי לא מצאנהו שגיא כח ומשפט ורב צדקה לא יענה׃
כ״ד
לכן יראוהו אנשים לא יראה כל חכמי לב׃
נוסח המקרא: Hebrew Bible: the Masoretic text, unpointed (Old Testament); Franz Delitzsch's Hebrew translation (New Testament) · נחלת הכלל