יְשַׁעְיָהוּ ז׳:ב׳-י״ד
ב׳
ויגד לבית דוד לאמר נחה ארם על אפרים וינע לבבו ולבב עמו כנוע עצי יער מפני רוח׃
ג׳
ויאמר יהוה אל ישעיהו צא נא לקראת אחז אתה ושאר ישוב בנך אל קצה תעלת הברכה העליונה אל מסלת שדה כובס׃
ד׳
ואמרת אליו השמר והשקט אל תירא ולבבך אל ירך משני זנבות האודים העשנים האלה בחרי אף רצין וארם ובן רמליהו׃
ה׳
יען כי יעץ עליך ארם רעה אפרים ובן רמליהו לאמר׃
ו׳
נעלה ביהודה ונקיצנה ונבקענה אלינו ונמליך מלך בתוכה את בן טבאל׃
ז׳
כה אמר אדני יהוה לא תקום ולא תהיה׃
ח׳
כי ראש ארם דמשק וראש דמשק רצין ובעוד ששים וחמש שנה יחת אפרים מעם׃
ט׳
וראש אפרים שמרון וראש שמרון בן רמליהו אם לא תאמינו כי לא תאמנו׃
י׳
ויוסף יהוה דבר אל אחז לאמר׃
י״א
שאל לך אות מעם יהוה אלהיך העמק שאלה או הגבה למעלה׃
י״ב
ויאמר אחז לא אשאל ולא אנסה את יהוה׃
י״ג
ויאמר שמעו נא בית דוד המעט מכם הלאות אנשים כי תלאו גם את אלהי׃
י״ד
לכן יתן אדני הוא לכם אות הנה העלמה הרה וילדת בן וקראת שמו עמנו אל׃
נוסח המקרא: Hebrew Bible: the Masoretic text, unpointed (Old Testament); Franz Delitzsch's Hebrew translation (New Testament) · נחלת הכלל