נבואה על עינוי וגאולה

בְּרֵאשִׁית ט״ו:י״ב-כ״א

י״ב

ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו׃

י״ג

ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה׃

י״ד

וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול׃

ט״ו

ואתה תבוא אל אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה׃

ט״ז

ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמרי עד הנה׃

י״ז

ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה׃

י״ח

ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת׃

י״ט

את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני׃

כ׳

ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים׃

כ״א

ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי׃