יְחֶזְקֵאל כ״ז:א׳-י״ד

א׳

¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

ב׳

ואתה בן אדם שא על צר קינה׃

ג׳

ואמרת לצור הישבתי על מבואת ים רכלת העמים אל איים רבים כה אמר אדני יהוה צור את אמרת אני כלילת יפי׃

ד׳

בלב ימים גבוליך בניך כללו יפיך׃

ה׳

ברושים משניר בנו לך את כל לחתים ארז מלבנון לקחו לעשות תרן עליך׃

ו׳

אלונים מבשן עשו משוטיך קרשך עשו שן בת אשרים מאיי כתים׃

ז׳

שש ברקמה ממצרים היה מפרשך להיות לך לנס תכלת וארגמן מאיי אלישה היה מכסך׃

ח׳

ישבי צידון וארוד היו שטים לך חכמיך צור היו בך המה חבליך׃

ט׳

זקני גבל וחכמיה היו בך מחזיקי בדקך כל אניות הים ומלחיהם היו בך לערב מערבך׃

י׳

פרס ולוד ופוט היו בחילך אנשי מלחמתך מגן וכובע תלו בך המה נתנו הדרך׃

י״א

בני ארוד וחילך על חומותיך סביב וגמדים במגדלותיך היו שלטיהם תלו על חומותיך סביב המה כללו יפיך׃

י״ב

תרשיש סחרתך מרב כל הון בכסף ברזל בדיל ועופרת נתנו עזבוניך׃

י״ג

יון תבל ומשך המה רכליך בנפש אדם וכלי נחשת נתנו מערבך׃

י״ד

מבית תוגרמה סוסים ופרשים ופרדים נתנו עזבוניך׃

נוסח המקרא: Hebrew Bible: the Masoretic text, unpointed (Old Testament); Franz Delitzsch's Hebrew translation (New Testament) · נחלת הכלל