מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים ב׳:כ״ה-מ״ז
כ״ה
כי דוד אמר עליו שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט׃
כ״ו
לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכן לבטח׃
כ״ז
כי לא תעזב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת׃
כ״ח
תודיעני ארחות חיים שבע שמחות את פניך׃
כ״ט
אנשים אחים הניחו לי ואדברה באזני כלכם על דוד אבינו אשר גם מת גם נקבר וקבורתו אתנו היא עד היום הזה׃
ל׳
והוא בהיותו נביא ומדעתו את השבועה אשר נשבע לו האלהים להקים את המשיח כפי הבשר מפרי חלציו להושיבו על כסאו׃
ל״א
לכן בחזותו מראש דבר על תקומת המשיח כי לא נעזבה נפשו לשאול וגם בשרו לא ראה שחת׃
ל״ב
את ישוע זה הקים אלהים מן המתים ואנחנו כלנו עדיו׃
ל״ג
ועתה אחרי הנשאו בימין האלהים לקח מאת האב את הבטחת רוח הקדש וישפך את אשר אתם ראים ושמעים׃
ל״ד
כי דוד לא עלה השמימה והנה הוא אמר נאם יהוה לאדני שב לימיני׃
ל״ה
עד אשית איביך הדם לרגליך׃
ל״ו
לכן ידע נא בית ישראל כלו כי לאדון ולמשיח שמו האלהים את ישוע זה אשר צלבתם׃
ל״ז
ויהי כשמעם התעצבו אל לבם ויאמרו אל פטרוס ואל שאר השליחים אנשים אחים מה עלינו לעשות׃
ל״ח
ויאמר פטרוס אליהם שובו מדרכיכם והטבלו כל איש מכם על שם ישוע המשיח לסליחת חטאיכם וקבלתם את מתנת רוח הקדש׃
ל״ט
כי לכם ההבטחה ולבניכם ולכל הרחוקים לכל אשר קרא יהוה אלהינו׃
מ׳
ויעד עוד בהם באמרים אחרים הרבה ויזהר אתם לאמר המלטו נא מדור תהפכות הזה׃
מ״א
ויקבלו את דברו בשמחה ויטבלו וביום ההוא נוספו כשלשת אלפי נפש׃
מ״ב
ויהיו שקדים על תורת השליחים ועל ההתחברות ועל בציעת הלחם ועל התפלה׃
מ״ג
ותפל אימה על כל נפש ומופתים רבים ואתות נעשו על ידי השליחים בירושלים׃
מ״ד
וכל המאמינים התאחדו יחד ויהי להם הכל בשתפות׃
מ״ה
ואת אחזתם ואת רכושם מכרו ויחלקו אתם לכלם לאיש איש די מחסורו׃
מ״ו
ויום יום היו שקדים במקדש לב אחד ויבצעו את הלחם בבית בבית׃
מ״ז
ויאכלו מזונם בגילה ובתם לבב וישבחו את האלהים וימצאו חן בעיני כל העם והאדון הוסיף יום יום על העדה את הנושעים׃
Settings