יהונתן מאשר את הסכנה והם נפרדים

1 שְׁמוּאֵל כ׳:ל״ה-מ״ב

ל״ה

ויהי בבקר ויצא יהונתן השדה למועד דוד ונער קטן עמו׃

ל״ו

ויאמר לנערו רץ מצא נא את החצים אשר אנכי מורה הנער רץ והוא ירה החצי להעברו׃

ל״ז

ויבא הנער עד מקום החצי אשר ירה יהונתן ויקרא יהונתן אחרי הנער ויאמר הלוא החצי ממך והלאה׃

ל״ח

ויקרא יהונתן אחרי הנער מהרה חושה אל תעמד וילקט נער יהונתן את החצי ויבא אל אדניו׃

ל״ט

והנער לא ידע מאומה אך יהונתן ודוד ידעו את הדבר׃

מ׳

ויתן יהונתן את כליו אל הנער אשר לו ויאמר לו לך הביא העיר׃

מ״א

הנער בא ודוד קם מאצל הנגב ויפל לאפיו ארצה וישתחו שלש פעמים וישקו איש את רעהו ויבכו איש את רעהו עד דוד הגדיל׃

מ״ב

ויאמר יהונתן לדוד לך לשלום אשר נשבענו שנינו אנחנו בשם יהוה לאמר יהוה יהיה ביני ובינך ובין זרעי ובין זרעך עד עולם ויקם וילך ויהונתן בא העיר׃