נדר חנה ותפילתה

1 שְׁמוּאֵל א׳:ט׳-י״ח

ט׳

ותקם חנה אחרי אכלה בשלה ואחרי שתה ועלי הכהן ישב על הכסא על מזוזת היכל יהוה׃

י׳

והיא מרת נפש ותתפלל על יהוה ובכה תבכה׃

י״א

ותדר נדר ותאמר יהוה צבאות אם ראה תראה בעני אמתך וזכרתני ולא תשכח את אמתך ונתתה לאמתך זרע אנשים ונתתיו ליהוה כל ימי חייו ומורה לא יעלה על ראשו׃

י״ב

והיה כי הרבתה להתפלל לפני יהוה ועלי שמר את פיה׃

י״ג

וחנה היא מדברת על לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע ויחשבה עלי לשכרה׃

י״ד

ויאמר אליה עלי עד מתי תשתכרין הסירי את יינך מעליך׃

ט״ו

ותען חנה ותאמר לא אדני אשה קשת רוח אנכי ויין ושכר לא שתיתי ואשפך את נפשי לפני יהוה׃

ט״ז

אל תתן את אמתך לפני בת בליעל כי מרב שיחי וכעסי דברתי עד הנה׃

י״ז

ויען עלי ויאמר לכי לשלום ואלהי ישראל יתן את שלתך אשר שאלת מעמו׃

י״ח

ותאמר תמצא שפחתך חן בעיניך ותלך האשה לדרכה ותאכל ופניה לא היו לה עוד׃