תְהִלִּיםקל״ז

צער ודממה בגלות בבל

א׳

¶ על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון׃

ב׳

על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו׃

ג׳

כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון׃

ד׳

איך נשיר את שיר יהוה על אדמת נכר׃

ה׳

אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני׃

ו׳

תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי׃

ז׳

זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה׃

ח׳

בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו׃

ט׳

אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע׃

Use ← → arrow keys to navigate