1 דִּבְרֵי הַיָּמִיםכ׳

דָּוִד לוֹכֵד אֶת רַבָּה וְכוֹבֵשׁ אֶת עַמּוֹן

א׳

¶ ויהי לעת תשובת השנה לעת צאת המלכים וינהג יואב את חיל הצבא וישחת את ארץ בני עמון ויבא ויצר את רבה ודויד ישב בירושלם ויך יואב את רבה ויהרסה׃

ב׳

ויקח דויד את עטרת מלכם מעל ראשו וימצאה משקל ככר זהב ובה אבן יקרה ותהי על ראש דויד ושלל העיר הוציא הרבה מאד׃

ג׳

ואת העם אשר בה הוציא וישר במגרה ובחריצי הברזל ובמגרות וכן יעשה דויד לכל ערי בני עמון וישב דויד וכל העם ירושלם׃

ד׳

ויהי אחריכן ותעמד מלחמה בגזר עם פלשתים אז הכה סבכי החשתי את ספי מילדי הרפאים ויכנעו׃

ה׳

ותהי עוד מלחמה את פלשתים ויך אלחנן בן יעור את לחמי אחי גלית הגתי ועץ חניתו כמנור ארגים׃

ו׳

ותהי עוד מלחמה בגת ויהי איש מדה ואצבעתיו שש ושש עשרים וארבע וגם הוא נולד להרפא׃

ז׳

ויחרף את ישראל ויכהו יהונתן בן שמעא אחי דויד׃

ח׳

אל נולדו להרפא בגת ויפלו ביד דויד וביד עבדיו׃

Use ← → arrow keys to navigate