מִשְׁלֵי ו׳:י״ט-ל״ה

י״ט

יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים׃

כ׳

נצר בני מצות אביך ואל תטש תורת אמך׃

כ״א

קשרם על לבך תמיד ענדם על גרגרתך׃

כ״ב

בהתהלכך תנחה אתך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך׃

כ״ג

כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר׃

כ״ד

לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה׃

כ״ה

אל תחמד יפיה בלבבך ואל תקחך בעפעפיה׃

כ״ו

כי בעד אשה זונה עד ככר לחם ואשת איש נפש יקרה תצוד׃

כ״ז

היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה׃

כ״ח

אם יהלך איש על הגחלים ורגליו לא תכוינה׃

כ״ט

כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנגע בה׃

ל׳

לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב׃

ל״א

ונמצא ישלם שבעתים את כל הון ביתו יתן׃

ל״ב

נאף אשה חסר לב משחית נפשו הוא יעשנה׃

ל״ג

נגע וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה׃

ל״ד

כי קנאה חמת גבר ולא יחמול ביום נקם׃

ל״ה

לא ישא פני כל כפר ולא יאבה כי תרבה שחד׃

נוסח המקרא: Hebrew Bible: the Masoretic text, unpointed (Old Testament); Franz Delitzsch's Hebrew translation (New Testament) · נחלת הכלל