הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתַּי כ״ה:א׳-י״ז
א׳
¶ אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן׃
ב׳
חמש מהן היו חכמות וחמש כסילות׃
ג׳
הכסילות לקחו את הנרות ולא לקחו עמהן שמן׃
ד׳
והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן׃
ה׳
וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה׃
ו׳
ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו׃
ז׳
אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן׃
ח׳
ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו׃
ט׳
ותענינה החכמות לאמר לא כן פן יחסר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן׃
י׳
ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותסגר הדלת׃
י״א
ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח לנו׃
י״ב
ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן׃
י״ג
לכן שקדו כי אינכם יודעים את היום ואת השעה אשר יבא בה בן האדם׃
י״ד
כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו׃
ט״ו
ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל איש ואיש כפי ערכו וימהר ויסע משם׃
ט״ז
וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש לו חמש ככרים אחרות׃
י״ז
וכן הלקח שתים גם הוא הרויח שתים אחרות׃
Settings