אִיּוֹב ל״ז:א׳-י״א

א׳

¶ אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו׃

ב׳

שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא׃

ג׳

תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ׃

ד׳

אחריו ישאג קול ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי ישמע קולו׃

ה׳

ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע׃

ו׳

כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו׃

ז׳

ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו׃

ח׳

ותבא חיה במו ארב ובמעונתיה תשכן׃

ט׳

מן החדר תבוא סופה וממזרים קרה׃

י׳

מנשמת אל יתן קרח ורחב מים במוצק׃

י״א

אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו׃