אִיּוֹב כ״ט:א׳-י״א
א׳
¶ ויסף איוב שאת משלו ויאמר׃
ב׳
מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני׃
ג׳
בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך׃
ד׳
כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי׃
ה׳
בעוד שדי עמדי סביבותי נערי׃
ו׳
ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי שמן׃
ז׳
בצאתי שער עלי קרת ברחוב אכין מושבי׃
ח׳
ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו׃
ט׳
שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם׃
י׳
קול נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה׃
י״א
כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני׃
Settings