יְשַׁעְיָהוּ ה׳:א׳-ט״ו

א׳

¶ אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן שמן׃

ב׳

ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שרק ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו ויקו לעשות ענבים ויעש באשים׃

ג׳

ועתה יושב ירושלם ואיש יהודה שפטו נא ביני ובין כרמי׃

ד׳

מה לעשות עוד לכרמי ולא עשיתי בו מדוע קויתי לעשות ענבים ויעש באשים׃

ה׳

ועתה אודיעה נא אתכם את אשר אני עשה לכרמי הסר משוכתו והיה לבער פרץ גדרו והיה למרמס׃

ו׳

ואשיתהו בתה לא יזמר ולא יעדר ועלה שמיר ושית ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר׃

ז׳

כי כרם יהוה צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו ויקו למשפט והנה משפח לצדקה והנה צעקה׃

ח׳

הוי מגיעי בית בבית שדה בשדה יקריבו עד אפס מקום והושבתם לבדכם בקרב הארץ׃

ט׳

באזני יהוה צבאות אם לא בתים רבים לשמה יהיו גדלים וטובים מאין יושב׃

י׳

כי עשרת צמדי כרם יעשו בת אחת וזרע חמר יעשה איפה׃

י״א

הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם׃

י״ב

והיה כנור ונבל תף וחליל ויין משתיהם ואת פעל יהוה לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו׃

י״ג

לכן גלה עמי מבלי דעת וכבודו מתי רעב והמונו צחה צמא׃

י״ד

לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה׃

ט״ו

וישח אדם וישפל איש ועיני גבהים תשפלנה׃

נוסח המקרא: Hebrew Bible: the Masoretic text, unpointed (Old Testament); Franz Delitzsch's Hebrew translation (New Testament) · נחלת הכלל