1 דִּבְרֵי הַיָּמִים ט״ו:א׳-כ״ג
א׳
¶ ויעש לו בתים בעיר דויד ויכן מקום לארון האלהים ויט לו אהל׃
ב׳
אז אמר דויד לא לשאת את ארון האלהים כי אם הלוים כי בם בחר יהוה לשאת את ארון יהוה ולשרתו עד עולם׃
ג׳
ויקהל דויד את כל ישראל אל ירושלם להעלות את ארון יהוה אל מקומו אשר הכין לו׃
ד׳
ויאסף דויד את בני אהרן ואת הלוים׃
ה׳
לבני קהת אוריאל השר ואחיו מאה ועשרים׃
ו׳
לבני מררי עשיה השר ואחיו מאתים ועשרים׃
ז׳
לבני גרשום יואל השר ואחיו מאה ושלשים׃
ח׳
לבני אליצפן שמעיה השר ואחיו מאתים׃
ט׳
לבני חברון אליאל השר ואחיו שמונים׃
י׳
לבני עזיאל עמינדב השר ואחיו מאה ושנים עשר׃
י״א
ויקרא דויד לצדוק ולאביתר הכהנים וללוים לאוריאל עשיה ויואל שמעיה ואליאל ועמינדב׃
י״ב
ויאמר להם אתם ראשי האבות ללוים התקדשו אתם ואחיכם והעליתם את ארון יהוה אלהי ישראל אל הכינותי לו׃
י״ג
כי למבראשונה לא אתם פרץ יהוה אלהינו בנו כי לא דרשנהו כמשפט׃
י״ד
ויתקדשו הכהנים והלוים להעלות את ארון יהוה אלהי ישראל׃
ט״ו
וישאו בני הלוים את ארון האלהים כאשר צוה משה כדבר יהוה בכתפם במטות עליהם׃
ט״ז
ויאמר דויד לשרי הלוים להעמיד את אחיהם המשררים בכלי שיר נבלים וכנרות ומצלתים משמיעים להרים בקול לשמחה׃
י״ז
ויעמידו הלוים את הימן בן יואל ומן אחיו אסף בן ברכיהו ומן בני מררי אחיהם איתן בן קושיהו׃
י״ח
ועמהם אחיהם המשנים זכריהו בן ויעזיאל ושמירמות ויחיאל ועני אליאב ובניהו ומעשיהו ומתתיהו ואליפלהו ומקניהו ועבד אדם ויעיאל השערים׃
י״ט
והמשררים הימן אסף ואיתן במצלתים נחשת להשמיע׃
כ׳
וזכריה ועזיאל ושמירמות ויחיאל ועני ואליאב ומעשיהו ובניהו בנבלים על עלמות׃
כ״א
ומתתיהו ואליפלהו ומקניהו ועבד אדם ויעיאל ועזזיהו בכנרות על השמינית לנצח׃
כ״ב
וכנניהו שר הלוים במשא יסר במשא כי מבין הוא׃
כ״ג
וברכיה ואלקנה שערים לארון׃
נוסח המקרא: Hebrew Bible: the Masoretic text, unpointed (Old Testament); Franz Delitzsch's Hebrew translation (New Testament) · נחלת הכלל
Settings