פסוקים על Prophetesses

ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתפים ובמחלת׃

ודבורה אשה נביאה אשת לפידות היא שפטה את ישראל בעת ההיא׃

וילך חלקיהו הכהן ואחיקם ועכבור ושפן ועשיה אל חלדה הנביאה אשת שלם בן תקוה בן חרחס שמר הבגדים והיא ישבת בירושלם במשנה וידברו אליה׃

זכרה אלהי לטוביה ולסנבלט כמעשיו אלה וגם לנועדיה הנביאה וליתר הנביאים אשר היו מיראים אותי׃

ואקרב אל הנביאה ותהר ותלד בן ויאמר יהוה אלי קרא שמו מהר שלל חש בז׃

ואתה בן אדם שים פניך אל בנות עמך המתנבאות מלבהן והנבא עליהן׃

והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם זקניכם חלמות יחלמון בחוריכם חזינות יראו׃

וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההמה אשפוך את רוחי׃

ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃

ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃

ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי׃

כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃

ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה׃

ותהי שם חנה אשה נביאה בת פנואל משבט אשר והיא באה בימים וחיתה עם בעלה שבע שנים אחרי בתוליה׃

והיא אלמנה כארבע ושמנים שנה ולא משה מן המקדש ובצום ובתחנונים עבדה את האלהים לילה ויום׃

ותקם בשעה ההיא ותגש להדות ליהוה ותדבר עליו באזני כל המחכים לגאלה בירושלים׃

ולו היו ארבע בנות בתולות מתנבאות׃

אך מעט יש לי עליך כי תניח את האשה איזבל האמרת כי היא נביאה ללמד ולהתעות את עבדי לזנות ולאכל זבחי אלילים׃