משפט על ארם ופניקיה

זְכַרְיָה ט׳:א׳-ח׳

א׳

¶ משא דבר יהוה בארץ חדרך ודמשק מנחתו כי ליהוה עין אדם וכל שבטי ישראל׃

ב׳

וגם חמת תגבל בה צר וצידון כי חכמה מאד׃

ג׳

ותבן צר מצור לה ותצבר כסף כעפר וחרוץ כטיט חוצות׃

ד׳

הנה אדני יורשנה והכה בים חילה והיא באש תאכל׃

ה׳

תרא אשקלון ותירא ועזה ותחיל מאד ועקרון כי הביש מבטה ואבד מלך מעזה ואשקלון לא תשב׃

ו׳

וישב ממזר באשדוד והכרתי גאון פלשתים׃

ז׳

והסרתי דמיו מפיו ושקציו מבין שניו ונשאר גם הוא לאלהינו והיה כאלף ביהודה ועקרון כיבוסי׃

ח׳

וחניתי לביתי מצבה מעבר ומשב ולא יעבר עליהם עוד נגש כי עתה ראיתי בעיני׃