אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָרוֹמִיִּים ט׳:כ״ו-ל״ג

כ״ו

והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי׃

כ״ז

וישעיהו צוח על ישראל כי אם יהיה מספר בני ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה׃

כ״ח

כי כלה ונחרצה אדני עשה בקרב הארץ׃

כ״ט

וכאשר אמר ישעיהו לפנים לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו׃

ל׳

ועתה מה נאמר הגוים אשר לא רדפו אחרי הצדקה השיגו את הצדקה היא הצדקה אשר מתוך האמונה׃

ל״א

וישראל בבקשו אחרי תורת צדקה לתורת הצדקה לא הגיע׃

ל״ב

ועל מה יען אשר לא מאמונה דרשוה כי אם ממעשים כי התנגפו באבן נגף׃

ל״ג

ככתוב הנני יסד בציון אבן נגף וצור מכשול וכל המאמין בו לא יבוש׃