אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָרוֹמִיִּים י״ב:א׳-י׳

א׳

¶ ועתה הנני מזהיר אתכם אחי ברחמי אלהים אשר תשימו את גויותיכם קרבן חי וקדוש ונרצה לאלהים והיתה זאת עבודתכם השכלית׃

ב׳

ואל תשתוו לעולם הזה כי אם התחלפו בהתחדש דעתכם למען תבחנו לדעת מה הוא רצון האלהים הטוב והחמד והשלם׃

ג׳

כי על פי החסד הנתן לי אמר אני לכל איש ואיש מכם לבלתי רום לבבו למעלה מן הראוי כי אם יהי צנוע במחשבותיו כפי מדת האמונה אשר חלק לו האלהים׃

ד׳

כי כאשר בגוף אחד יש לנו אברים הרבה ואין פעלה אחת לכל האברים׃

ה׳

כן אנחנו הברים גוף אחד במשיח וכל אחד ואחד ממנו אבר לחברו הוא׃

ו׳

ויש לנו מתנות שנות כפי החסד הנתן לנו אם נבואה תהי כפי מדת האמונה׃

ז׳

ואם לאיש שמוש יעמל בשמוש ואם מורה בהוראה׃

ח׳

ואם מוכיח בתוכחה הנותן יעשה בתם לבב והמנהיג בשקידה והגמל חסד בסבר פנים יפות׃

ט׳

האהבה תהיה בלי חנפה שנאו את הרע ודבקו בטוב׃

י׳

באהבת אחים הראו חבה יתרה ובכבוד הקדימו איש את רעהו׃