תְהִלִּים נ״א:א׳-ט׳

א׳

¶ למנצח מזמור לדוד בבוא אליו נתן הנביא כאשר בא אל בת שבע חנני אלהים כחסדך כרב רחמיך מחה פשעי׃

ב׳

הרבה כבסני מעוני ומחטאתי טהרני׃

ג׳

כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד׃

ד׳

לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי למען תצדק בדברך תזכה בשפטך׃

ה׳

הן בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אמי׃

ו׳

הן אמת חפצת בטחות ובסתם חכמה תודיעני׃

ז׳

תחטאני באזוב ואטהר תכבסני ומשלג אלבין׃

ח׳

תשמיעני ששון ושמחה תגלנה עצמות דכית׃

ט׳

הסתר פניך מחטאי וכל עונתי מחה׃