תְהִלִּים ל״א:ט׳-י״ד

ט׳

חנני יהוה כי צר לי עששה בכעס עיני נפשי ובטני׃

י׳

כי כלו ביגון חיי ושנותי באנחה כשל בעוני כחי ועצמי עששו׃

י״א

מכל צררי הייתי חרפה ולשכני מאד ופחד למידעי ראי בחוץ נדדו ממני׃

י״ב

נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אבד׃

י״ג

כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב בהוסדם יחד עלי לקחת נפשי זממו׃

י״ד

ואני עליך בטחתי יהוה אמרתי אלהי אתה׃