הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתַּי כ״ה:כ״ב-ל׳

כ״ב

ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן׃

כ״ג

ויאמר אליו אדניו היטבת העבד הטוב והנאמן במזער נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃

כ״ד

ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת׃

כ״ה

ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך׃

כ״ו

ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי׃

כ״ז

לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי בתרבית׃

כ״ח

על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככרים׃

כ״ט

כי כל איש אשר יש לו ינתן לו ויעדיף והאיש אשר אין לו גם את אשר לו יקח ממנו׃

ל׳

ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃