הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס כ׳:א׳-ט״ו
א׳
¶ ויהי היום והוא מלמד את העם במקדש ומבשר ויגשו הכהנים והסופרים עם הזקנים׃
ב׳
ויאמרו אליו אמר נא לנו באי זו רשות אתה עשה את אלה או מי הוא הנתן לך את הרשות הזאת׃
ג׳
ויען ויאמר אליהם אף אני אשאלכם דבר ואמרו לי׃
ד׳
טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם׃
ה׳
ויחשבו בלבם לאמר אם נאמר מן השמים ואמר למה זה לא האמנתם לו׃
ו׳
ואם נאמר מבני אדם וסקלנו כל העם בעמדם על דעתם כי יוחנן נביא היה׃
ז׳
ויענו לא ידענו מאין׃
ח׳
ויאמר ישוע אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃
ט׳
ויחל לדבר אל העם את המשל הזה איש אחד נטע כרם ויתן אתו אל כרמים וילך בדרך מרחוק לימים רבים׃
י׳
ולמועד שלח עבד אל הכרמים לתת לו מפרי הכרם והכרמים הכהו וישלחהו ריקם׃
י״א
ויסף שלח עבד אחר ויכו גם אתו ויחרפהו וישלחהו ריקם׃
י״ב
ויסף לשלח שלישי וגם אתו פצעו ויגרשהו וידחפהו חוצה׃
י״ג
ויאמר בעל הכרם מה אעשה אשלחה את בני את ידידי כראותם אותו אולי יגורו מפניו׃
י״ד
וכראות אתו הכרמים נועצו יחדו לאמר זה הוא היורש לכו ונהרגהו ותהי לנו הירשה׃
ט״ו
ויגרשו אותו אל מחוץ לכרם ויהרגהו ועתה מה יעשה להם בעל הכרם׃
Settings