אימת המצור והרעב

אֵיכָה ד׳:א׳-י׳

א׳

¶ איכה יועם זהב ישנא הכתם הטוב תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות׃

ב׳

בני ציון היקרים המסלאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש מעשה ידי יוצר׃

ג׳

גם תנין חלצו שד היניקו גוריהן בת עמי לאכזר כי ענים במדבר׃

ד׳

דבק לשון יונק אל חכו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם׃

ה׳

האכלים למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי תולע חבקו אשפתות׃

ו׳

ויגדל עון בת עמי מחטאת סדם ההפוכה כמו רגע ולא חלו בה ידים׃

ז׳

זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם׃

ח׳

חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ׃

ט׳

טובים היו חללי חרב מחללי רעב שהם יזובו מדקרים מתנובת שדי׃

י׳

ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת עמי׃