אִיּוֹב ל״ט:א׳-י״ח
א׳
¶ הידעת עת לדת יעלי סלע חלל אילות תשמר׃
ב׳
תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה׃
ג׳
תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה׃
ד׳
יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא שבו למו׃
ה׳
מי שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח׃
ו׳
אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה׃
ז׳
ישחק להמון קריה תשאות נוגש לא ישמע׃
ח׳
יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק ידרוש׃
ט׳
היאבה רים עבדך אם ילין על אבוסך׃
י׳
התקשר רים בתלם עבתו אם ישדד עמקים אחריך׃
י״א
התבטח בו כי רב כחו ותעזב אליו יגיעך׃
י״ב
התאמין בו כי ישוב זרעך וגרנך יאסף׃
י״ג
כנף רננים נעלסה אם אברה חסידה ונצה׃
י״ד
כי תעזב לארץ בציה ועל עפר תחמם׃
ט״ו
ותשכח כי רגל תזורה וחית השדה תדושה׃
ט״ז
הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד׃
י״ז
כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה׃
י״ח
כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו׃
נוסח המקרא: Hebrew Bible: the Masoretic text, unpointed (Old Testament); Franz Delitzsch's Hebrew translation (New Testament) · נחלת הכלל