יִרְמְיָהוּ נ״א:י״ח-מ״ב
י״ח
הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו׃
י״ט
לא כאלה חלק יעקוב כי יוצר הכל הוא ושבט נחלתו יהוה צבאות שמו׃
כ׳
מפץ אתה לי כלי מלחמה ונפצתי בך גוים והשחתי בך ממלכות׃
כ״א
ונפצתי בך סוס ורכבו ונפצתי בך רכב ורכבו׃
כ״ב
ונפצתי בך איש ואשה ונפצתי בך זקן ונער ונפצתי בך בחור ובתולה׃
כ״ג
ונפצתי בך רעה ועדרו ונפצתי בך אכר וצמדו ונפצתי בך פחות וסגנים׃
כ״ד
ושלמתי לבבל ולכל יושבי כשדים את כל רעתם אשר עשו בציון לעיניכם נאם יהוה׃
כ״ה
הנני אליך הר המשחית נאם יהוה המשחית את כל הארץ ונטיתי את ידי עליך וגלגלתיך מן הסלעים ונתתיך להר שרפה׃
כ״ו
ולא יקחו ממך אבן לפנה ואבן למוסדות כי שממות עולם תהיה נאם יהוה׃
כ״ז
שאו נס בארץ תקעו שופר בגוים קדשו עליה גוים השמיעו עליה ממלכות אררט מני ואשכנז פקדו עליה טפסר העלו סוס כילק סמר׃
כ״ח
קדשו עליה גוים את מלכי מדי את פחותיה ואת כל סגניה ואת כל ארץ ממשלתו׃
כ״ט
ותרעש הארץ ותחל כי קמה על בבל מחשבות יהוה לשום את ארץ בבל לשמה מאין יושב׃
ל׳
חדלו גבורי בבל להלחם ישבו במצדות נשתה גבורתם היו לנשים הציתו משכנתיה נשברו בריחיה׃
ל״א
רץ לקראת רץ ירוץ ומגיד לקראת מגיד להגיד למלך בבל כי נלכדה עירו מקצה׃
ל״ב
והמעברות נתפשו ואת האגמים שרפו באש ואנשי המלחמה נבהלו׃
ל״ג
כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל בת בבל כגרן עת הדריכה עוד מעט ובאה עת הקציר לה׃
ל״ד
אכלנו הממנו נבוכדראצר מלך בבל הציגנו כלי ריק בלענו כתנין מלא כרשו מעדני הדיחנו׃
ל״ה
חמסי ושארי על בבל תאמר ישבת ציון ודמי אל ישבי כשדים תאמר ירושלם׃
ל״ו
לכן כה אמר יהוה הנני רב את ריבך ונקמתי את נקמתך והחרבתי את ימה והבשתי את מקורה׃
ל״ז
והיתה בבל לגלים מעון תנים שמה ושרקה מאין יושב׃
ל״ח
יחדו ככפרים ישאגו נערו כגורי אריות׃
ל״ט
בחמם אשית את משתיהם והשכרתים למען יעלזו וישנו שנת עולם ולא יקיצו נאם יהוה׃
מ׳
אורידם ככרים לטבוח כאילים עם עתודים׃
מ״א
איך נלכדה ששך ותתפש תהלת כל הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים׃
מ״ב
עלה על בבל הים בהמון גליו נכסתה׃
נוסח המקרא: Hebrew Bible: the Masoretic text, unpointed (Old Testament); Franz Delitzsch's Hebrew translation (New Testament) · נחלת הכלל
Settings