יִרְמְיָהוּ מ״ח:א׳-ה׳

א׳

¶ למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה׃

ב׳

אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב׃

ג׳

קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול׃

ד׳

נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה׃

ה׳

כי מעלה הלחות בבכי יעלה בכי כי במורד חורנים צרי צעקת שבר שמעו׃