TRV
יִרְמְיָהוּ מ״ח:א׳-י׳
א׳
¶ למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה׃
ב׳
אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב׃
ג׳
קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול׃
ד׳
נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה׃
ה׳
כי מעלה הלחות בבכי יעלה בכי כי במורד חורנים צרי צעקת שבר שמעו׃
ו׳
נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר׃
ז׳
כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם את תלכדי ויצא כמיש בגולה כהניו ושריו יחד׃
ח׳
ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר אשר אמר יהוה׃
ט׳
תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן׃
י׳
ארור עשה מלאכת יהוה רמיה וארור מנע חרבו מדם׃
Settings