ייסורי הנביא ומשפט קוסמי

י״ט

מעי מעי אחולה קירות לבי המה לי לבי לא אחריש כי קול שופר שמעתי נפשי תרועת מלחמה׃

כ׳

שבר על שבר נקרא כי שדדה כל הארץ פתאם שדדו אהלי רגע יריעתי׃

כ״א

עד מתי אראה נס אשמעה קול שופר׃

כ״ב

כי אויל עמי אותי לא ידעו בנים סכלים המה ולא נבונים המה חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו׃

כ״ג

ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו ואל השמים ואין אורם׃

כ״ד

ראיתי ההרים והנה רעשים וכל הגבעות התקלקלו׃

כ״ה

ראיתי והנה אין האדם וכל עוף השמים נדדו׃

כ״ו

ראיתי והנה הכרמל המדבר וכל עריו נתצו מפני יהוה מפני חרון אפו׃

כ״ז

כי כה אמר יהוה שממה תהיה כל הארץ וכלה לא אעשה׃

כ״ח

על זאת תאבל הארץ וקדרו השמים ממעל על כי דברתי זמתי ולא נחמתי ולא אשוב ממנה׃

כ״ט

מקול פרש ורמה קשת ברחת כל העיר באו בעבים ובכפים עלו כל העיר עזובה ואין יושב בהן איש׃

ל׳

ואתי שדוד מה תעשי כי תלבשי שני כי תעדי עדי זהב כי תקרעי בפוך עיניך לשוא תתיפי מאסו בך עגבים נפשך יבקשו׃

ל״א

כי קול כחולה שמעתי צרה כמבכירה קול בת ציון תתיפח תפרש כפיה אוי נא לי כי עיפה נפשי להרגים׃