השימוש לרעה ב״משא ה׳״

יִרְמְיָהוּ כ״ג:ל״ג-מ׳

ל״ג

וכי ישאלך העם הזה או הנביא או כהן לאמר מה משא יהוה ואמרת אליהם את מה משא ונטשתי אתכם נאם יהוה׃

ל״ד

והנביא והכהן והעם אשר יאמר משא יהוה ופקדתי על האיש ההוא ועל ביתו׃

ל״ה

כה תאמרו איש על רעהו ואיש אל אחיו מה ענה יהוה ומה דבר יהוה׃

ל״ו

ומשא יהוה לא תזכרו עוד כי המשא יהיה לאיש דברו והפכתם את דברי אלהים חיים יהוה צבאות אלהינו׃

ל״ז

כה תאמר אל הנביא מה ענך יהוה ומה דבר יהוה׃

ל״ח

ואם משא יהוה תאמרו לכן כה אמר יהוה יען אמרכם את הדבר הזה משא יהוה ואשלח אליכם לאמר לא תאמרו משא יהוה׃

ל״ט

לכן הנני ונשיתי אתכם נשא ונטשתי אתכם ואת העיר אשר נתתי לכם ולאבותיכם מעל פני׃

מ׳

ונתתי עליכם חרפת עולם וכלמות עולם אשר לא תשכח׃