אִגֶּרֶת יַעֲקֹב ד׳:א׳-י׳

א׳

¶ מאין המלחמות והמדנים אשר ביניכם הלא מתוך התאות המתגרות באבריכם׃

ב׳

אתם מתאוים ואין לכם תרצחו ותקנאו והשג לא תשיגו תריבו ותלחמו ואין לכם יען אשר לא התפללתם׃

ג׳

הן אתם מבקשים ואינכם מקבלים על אשר תתפללו ברעה למען תבלו בתאותיכם׃

ד׳

הנאפים והמנאפות הלא ידעתם כי אהבת העולם איבת אלהים היא ועתה החפץ להיות אהב העולם יהיה איב לאלהים׃

ה׳

או התדמו בנפשכם כי לריק אמר הכתוב בקנאה יתאוה לרוח השכן בקרבנו׃

ו׳

וגם יגדיל לתת חן על כן אומר אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן חן׃

ז׳

לכן הכנעו לאלהים התיצבו נגד השטן ויברח מפניכם׃

ח׳

קרבו לאלהים ויקרב אליכם רחצו ידיכם החטאים טהרו לבבכם חלוקי הלבב׃

ט׳

התענו והתאבלו ובכו שחקכם יהפך לאבל ושמחתכם ליגון׃